<h1>פירוש רבינו יצחק קרקושה — שבועות</h1>
<h2>דף ט.</h2>
ודייקינן [שבועות כ"ה ע"ב] בשלמא לשמואל דאמר מלתא דליתיה בלהבא לא מחייב בה לשעבר, להכי אפקיה רחמנא לשבועת העדות, דהיינו שבועה שאיני יודע לך עדות, מכלל שבועת [ביטוי], וחייביה בפי' דלא הוה מחייב משום שבועת בטוי כלל, משום דהא ליתיה בלהבא שבועה שאדע לך עדות, כדפ', ולהכי אפקיה רחמנא לשבועת העדות, דהיכא דנשבע בפני ב"ד שבועה שאיני יודע לך עדות לא יהיה חייב משום שבועת בטוי, דהא ליתיה בלהבא שאדע לך עדות, ואשמעינן דחייב משום שבועת העדות. אלא לרב דאמר דאפילו מילתא דליתיה בלהבא מחייב עליה לשעבר, למאי הלכתא אפקה רחמנא לשבועת העדות מכלל שבועת בטוי, בלאו הכי נמי תיפוק לי דהא מחייב עלה משום שבועת בטוי אפילו נשבע בב"ד. אמרוה רבנן קמי דאביי דילמא לאיחיוביה תרתי, חדא משום שבועת בטוי וחדא משום שבועת העדות, אמר להו לאיחיובי תרתי לא מציתו אמריתו [דתניא] והיה כי יאשם לאחד מאלה [ויקרא ה'], קרבן אחד אתה מחייב ומשום שבועת בטוי ואי אתה מחייבו שתים, אלא למאי הלכתא אפקה רחמנא, לכדתניא, בכלן. פי' בטומאת מקדש וקדשיו ובשבועת בטוי נאמר ונעלם, וכאן בשבועת העדות לא נאמר ונעלם, לחייב קרבן עולה ויורד על המזיד כשוגג. אמרו ליה רבנן לאביי ואימא במזיד ניחייב חדא משום שבועת העדות, אבל בשוגג כיון דאיכא לחיוביה נמי משום שבועת בטוי נחייב נמי תרתי, חדא משום שבועת בטוי וחדא משום שבועת העדות. א"ל ולאו היינו דאמרי לכו א' אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתים, ואי במזיד מי איכא תרתי. כלומר האי דמיעט רחמנא מלאיחיובי תרתי במאי אי במזיד אמאי איצטריך למעוטי, תיפוק לי דשבועת בטוי גופה בשוגג הוא דמחייב קרבן במזיד לא מיחייב, אלא לאו בשוגג וקאמר רחמנא לא' אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתים.
